לאחר שנה גדושה ועמוסה, שסופה למעשה עומד בפתח, אנו נרגשות להוציא את הגליון ה-60 של פקפוק.

נעים מאוד, אנחנו העורכות החדשות של פקפוק – נועה נוימרק, סטודנטית לתואר מוסמך מחקרי במחלקה. נועה מתמקדת במחקר סוציולוגיה פוליטית, וחוקרת את החברה האזרחית, תנועות התנגדות, שינוי פוליטי ואקטיביזם. אלונה שץ, סטודנטית לתואר ראשון במחלקה ותואר שני במחלקה לגיאורפיה עם התמחות בתכנון ערים. אלונה מתמקדת בממשק בין מרחב וחברה וחוקרת בין השאר את השלטון המקומי בישראל.

עם כניסתנו לתפקיד כעורכות חדשות הבנו עד כמה מלאכת הכתיבה בכת העת איננה ברורה מאליה. על אף שמדובר במחלקה תוססת, יצירתית, פורייה ומגוונת – לא כולנו מוצאים זמן לקחת עט (או מקלדת) והפסקה קצרה ממאורעות היומיום ולנסח מחשבות סוציולוגיות. היצירתיות שלנו עטופה באילוצים, מחויבויות, דרישות, עבודות, והכתיבה נדחקת לעיתים לשוליים.

לכן פתחנו בתהליך של מיסוד. כל מסגרת או התארגנות, אשר נובעת ממקום ספונטני ונשענת על המייסדים (ויורשיהם בדור ראשון פחות או יותר), נדרשת להתמסד בשלב מסוים כדי לא להיעלם. כך גם פקפוק בצומת דרכים זו. לכן ראשית, פצחנו בחשיבה משותפת לגבי מקומו וחשיבותו של פקפוק כיום. הבנו כי למרות שיש את פייסבוק, אשר מאפשר להביע דעות ולהתבטא, אין תחליף למקום שמרכז כתבות מעמיקות יותר שהן פרי יצירה של תהליך מחקרי, גם אם קצר ומצומצם. שנית, גייסנו את שותפותינו ושותפינו במחלקה לעידוד סטודנטיות וסטודנטים לקחת חלק בכתיבה כזו, ולהבין את מה שפקפוק מעניק, להשתמש בו ולהעשיר אותו. במסגרת זאת יצרנו שילובים מעניינים ומשמעותיים עם קורסים שונים במחלקה, במטרה להפוך עבודה או דף קריאה לכתבה שמתפרסמת ונקראת בפקפוק. הרי אם מחשבות סוציולוגיות כבר נכתבות, אין סיבה שיישארו נחלת הסטודנטית והמרצה בלבד. ואכן, חלק מן הכתבות בגיליון הן תוצר של עמל משותף זה.

תוכלו למצוא בו מגוון מאוד רחב של נושאים וסוגיות שהכותבות והכותבים בחרו להתמקד בהם. אליעזר היון ערך ראיון מרתק עם ד"ר אורי שוורץ אשר מציג את התזה שלו לגבי "הביטוס קולי". תמר שלם כותבת על טקסטיל, הון תרבותי ויחסי מזרח-מערב בעקבות המסע בהודו במסגרת הקורס של פרופ' תמר אלאור. מאיה קריינר מתמקדת במערכת היחסים בין התנועה הציונית לבין האימפריה הבריטית במסגרת בחינת הקשר שבין מרכז ופריפריה קולוניאליים. נועה הוכברג בוחנת סוגיה מגדרית ממעלה ראשונה והיא דימויים שיצרו גברים אודות דמויות נשיות באומנות ובתקשורת. אור גיל מציעה ניתוח לתופעה הפוכה כמעט, ומבקשת לשפוך אור על מה שמכונה "דיק-שיימינג" – היחס החברתי לפין הגברי. עוד בגיליון זה תוכלו למצוא כתבה של דניאל פראג, סטודנט "אורח" מאוניברסיטת חיפה, אשר מציע לנו מבט מתודולוגי על כלי האתנוגרפיה השיתופית וכיצד זו רלוונטית למחקרו שלו. לבסוף תוכלו למצוא גם מאמר של נועה, אשר כתבה על זיכרון קולקטיבי ושותפות גורל המתגבשת בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, שעלה לכותרות בשנים האחרונות.

נשמח לשמוע מכם!

עד הגיליון הבא,

נועה נוימרק ואלונה שץ